אודות האיגוד לפרשנות התלמוד

חזרה לתלמוד עצמו

מכאן טבעי הדבר שמזמן לזמן יבואו לחדש את הגישה הבלתי אמצעית לתלמוד, לטעום את טעמיו, ולתהות על תוכנו וסגנונו בפני עצמם ובאשר הם. ודומה שכבר היה כדבר הזה בעבר, מעין חזרה לתלמוד עצמו, בהקשרים שונים. טול לדוגמא את הדרישה הבסיסית של חכמי הפלפול, המעודדת את הלומד לפנות בראשונה לסוגיא ללא חציצה של שום פירוש או הסבר, ולנסות לחדור להבנתה, אפילו אם - לדידם של חכמי הפלפול - פעולה זו איננה נעשית אלא לשם הבנת אילוציהם ומגמותיהם של הראשונים, שהגיבו כבר לאותם קשיים שגילה המעיין בכוח עצמו בקטע הנלמד, ועל ידי כך זכה לרדת לעומקם של דברים.

הרצון לבחון את דברי התלמוד לגופם נתמך בגישות ובכלים שעל ידם שמא אפשר לפתוח את מנעולי התלמוד יותר, ולהפיץ אור על סתריו לפי פשוטם של לשון התלמוד וסגנונו. ומשל למה הדבר דומה, למפעלם הכביר של רש"י ונכדו הרשב"ם לחדור לפשוטם של כתובים מבעד למדרשי חז"ל, וכמתואר באותו מעמד מפורסם, עם כל תנופת החידוש הכרוך בו, כמוזכר בפירושו של הרשב"ם ראש פרשת וישב: "וגם רבנו שלמה אבי אמי, מאיר עיני גולה, שפירש תורה נביאים וכתובים, נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום".